באותה פרשה – קורח:
מצד אחד "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?" (במדבר יו כב)
ומצד שני "הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ?" (במדבר יז כח)
שתי הה"אין הן ה"א התמיהה. וכל העניין מעורר תמיהה: למה זו בקמץ וזו בפתח?
באותה פרשה – קורח:
מצד אחד "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?" (במדבר יו כב)
ומצד שני "הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ?" (במדבר יז כח)
שתי הה"אין הן ה"א התמיהה. וכל העניין מעורר תמיהה: למה זו בקמץ וזו בפתח?
האיש אחד יחטא זה לא ה' התמיהה, עי' חזקוני (על הפסוק) ולחם הביכורים (שער משה וכלב).