נו, אם התשובה שלי היתה 'פֶּחָמִים' לא הייתי כותב פוסט. פחם היא מילה תנ"כית: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ" (ישעיהו נד יו), ועוד. המילה 'פחמים' לא מופיעה בתנ"ך, אולם היא מופיעה 4 פעמים במשנה: "וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין וְלַעֲשׂוֹת כְּלִי בַרְזֶל" …
מה השורש של הפועל הִנִּיחַ? בבית הספר לימדו אותנו (ועל כל פנים, את מי ששאל) שהשורש הוא י.נ.ח. אבל למה? הרי אם כן הוא, מלה זו שייכת לגזרת נחי פ"י, וכמו חברותיה ראוי שתהיה בבנין הפעיל הוֹנִיחַ (כמו י.ש.ע – הוֹשִׁיעַ, י.ש.ב – הוֹשִׁיב)! אך מצורתה בבנין הפעיל היא דומה …
העוסקים בההדרת ספרים (דהיינו: הדפסת ספרים ישנים מחדש) ועוזריהם מודעים למילה החדשה שקשה להגות. אם מלה זו היתה בשימוש בימי המקרא, האם כך היתה נהגית? שורש ה.ל.כ הוא שורש מיוחד: בעבר ובהוה הוא כך, אך בעתיד בבנין קל, וגם בעבר ובהוה בבנייני הפעיל והופעל הוא פתאום הופך לכאורה לגזרת נחי …
תְּפִלָּה, תְּחִנָּה, תְּהִלָּה – כולם שמות פעולה לפעלים בבנין התפעל ששתי אותיות השורש האחרונות הן אותה אות. כלומר: הוא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה – הת"ו במילה תפילה היא הת"ו השייכת לבנין התפעל. ונפקא מינה? כשאני אומר "התהילה שלי", אין הכוונה למה שאני מהלל את האחר, אלא למה שאני מתהלל על-ידי אחרים.
המילים "כי כן יסד המלך" מופיעות ברש"י על פרשת "כי-תשא" (ל כט). אולי בגלל סמיכות קריאת הפרשה לפורים?
האם המילה התנאית 'גִּיגִית' (=בריכה ניידת, שבת כד ה ועוד) מקורה במילה המקראית 'גַּת' (=בריכה נייחת לייצור יין)? עיין יורה דעה קכג, כא, וכן יורה דעה קלח, ג-ד.
המילה הארמית "איני", המוכרת כתמיהה ותחילת קושיה, היא הלחם של שתי מילים: "אין + איהי", כלומר: "כן היא?!" ויש עוד מילה, "לאיי", הניצבת במקום של תמיכה בטענה. היא מורכבת מהמילים "לא + איהי", כלומר: "לא היא?!"
באותה פרשה – קורח: מצד אחד "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?" (במדבר יו כב) ומצד שני "הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ?" (במדבר יז כח) שתי הה"אין הן ה"א התמיהה. וכל העניין מעורר תמיהה: למה זו בקמץ וזו בפתח?
איך ייצרו פעם מלח? לקחו מי ים וייבשו אותם. בעצם גם היום עושים כך. אבל בואו נפעיל את הראש: בשביל עבודה יעילה היו צריכים משטח שטוח כדי שהמים יתייבשו במהירות, ושיהיה סמוך לים. איך קוראים למי שעובד בעבודה זו? מסתבר שמַלָּח. והנה אנחנו רואים שגם לאנשים שעובדים בהשטת ספינות קוראים …
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן (תענית ד.). לא מבין מה יש פה לקרוא מלעיל. לכאורה זה שיבוש גמור, וצריך להיות מלרע. כמו "עודף" המוטעם מלרע במפורש בתורה – "וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת" (שמות יו …
