סיר אחד, הרבה סירות

כל מי שקורא את פרשיות המשכן מגיע לרשימת כלים ששימשו לניקוי הכלים הגדולים, כגון הַקְּשָׂווֹת, המלקחיים, היעים וה…סירות. נצטוינו בקשר לכלים של מזבח הנחושת "וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת" (שמות כז ג). רש"י כותב: "סירותיו. כמין יורות: לדשנו. להסיר דשנו לתוכה", עד כאן. כלומר, סירות …

לְהַהְדִּיר ספר או לְהוֹדִיר ספר?

העוסקים בההדרת ספרים (דהיינו: הדפסת ספרים ישנים מחדש) ועוזריהם מודעים למילה החדשה שקשה להגות. אם מלה זו היתה בשימוש בימי המקרא, האם כך היתה נהגית? שורש ה.ל.כ הוא שורש מיוחד: בעבר ובהוה הוא כך, אך בעתיד בבנין קל, וגם בעבר ובהוה בבנייני הפעיל והופעל הוא פתאום הופך לכאורה לגזרת נחי …

האם תְּפִלָּה מוגדר כשם פעולה?

תְּפִלָּה, תְּחִנָּה, תְּהִלָּה – כולם שמות פעולה לפעלים בבנין התפעל ששתי אותיות השורש האחרונות הן אותה אות. כלומר: הוא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה – הת"ו במילה תפילה היא הת"ו השייכת לבנין התפעל. ונפקא מינה? כשאני אומר "התהילה שלי", אין הכוונה למה שאני מהלל את האחר, אלא למה שאני מתהלל על-ידי אחרים.

בִּעוּר או בֵּעוּר? / ערן שרעבי

ישנה מחלוקת לגבי ברכת ביעור חמץ. הראשונים נחלקו אם מברכים אותה בתחילת הבדיקה או בחמץ הראשון שמוצאים, אך מלבד זאת יש עוד מחלוקת: בעוד שברוב העדות אומרים "על בִּעוּר חמץ" בחיריק, התימנים אומרים "על בֵּעוּר חמץ" בצירה. מחלוקת זו מה טיבה? כידוע ישנו תהליך הנקרא "תשלום דגש" – כאשר יש …

ולא גורלנו ככל המונם

ב"עלינו לשבח" צריך לומר "וְלֹא גורלנו ככל המונם": בשם הרב מאיר מזוז שליט"א (עלון "בית נאמן" גליון 50 פרשת יתרו ה'תשע"ז): תפילת "עלינו לשבח" היא שיר שכל החלק הראשון שלו הוא ארבע מילים מול ארבע מילים: עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו …

שבת/שבתות קדשך

בתפילת עמידה של מנחה בשבת, בנוסח ספרד ישנן שתי גרסאות: "באהבה וברצון שַׁבַּת קדשך, וינוחו בם", או שמא "שַׁבְּתוֹת קדשך". המשנה ברורה הביא שאומרים בערבית "וינוחו בה", בשחרית "וינוחו בו", ובמנחה "וינוחו בם". סברא אחת אומרת: כשם שבכל התפילות אומרים "שבת קדשך", כך לא נשנה רק במנחה את הנוסח לומר …

לַוָּיַת המת

והכנסת כלה וְלַוָּיַת המת. משקל זה הוא שם פעולה של בניין פיעל, לדוגמה: כִּוֵּן-כַּוָּנָה, בִּטֵּל-בַּטָּלָה, בִּקֵּשׁ-בַּקָּשָׁה. ואם כן, אפשר לומר שהמילה כִּוּוּן שוה במשמעותה לגמרי למילה כַּוָּנָה, וכן על זה הדרך. ועל פי זה, מה מלוים? לַוָּיָה. וכן נדפס בסידור "קול אליהו".

משמעות המילה קַיִץ

למילה קיץ במקרא יש שתי משמעויות. הראשונה היא העונה החמה (עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, בראשית ח כב), והשניה היא תאנים מיובשות (מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים וּמֵאָה קַיִץ וְנֵבֶל יָיִן, שמואל ב יו א). יש מי שאומר שעונת הקיץ קרויה על שם …