סיר אחד, הרבה סירות

כל מי שקורא את פרשיות המשכן מגיע לרשימת כלים ששימשו לניקוי הכלים הגדולים, כגון הַקְּשָׂווֹת, המלקחיים, היעים וה…סירות. נצטוינו בקשר לכלים של מזבח הנחושת "וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת" (שמות כז ג). רש"י כותב: "סירותיו. כמין יורות: לדשנו. להסיר דשנו לתוכה", עד כאן. כלומר, סירות …

משמעות המילה קַיִץ

למילה קיץ במקרא יש שתי משמעויות. הראשונה היא העונה החמה (עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, בראשית ח כב), והשניה היא תאנים מיובשות (מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים וּמֵאָה קַיִץ וְנֵבֶל יָיִן, שמואל ב יו א). יש מי שאומר שעונת הקיץ קרויה על שם …

פירוש "ולקחת גם את דודאי בני"

"וְלָקַחַת גם את דודאי בני" (בראשית ל טו) – ולקחת הוא פועל – בגוף נוכחת בזמן עבר. הסבר: זה אינו שם הפועל כמו "לקחת" שבכל מקום (בראשית ד יא ועוד), אלא על משקל "וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לָחֶם" (דה"י א יד ג) – שהוא בעצם בניין קל, כמו וְאָמַרְתְּ, אך כיון …

הֵא כיצד?

הֵא שבברייתות צריך לנקד בצירי ומשמעו 'הֲרֵי' = 'הִנֵּה', כמו 'הֵא לכם זרע' (בראשית מז כג), שהרי ככלל אין ארמית בברייתות. ואינו כ'הָא' שבגמרא שנקוד קמץ, ומשמעו 'זה'. וסמך לדבר יומא מד. ברש"י. והמילה 'הרי' קשורה למילה הארמית 'אֲרוּ' (דניאל ז ב) שתרגומה הִנֵּה.

עמד לפוש

שבת ה ע"ב: אמר רבי יוחנן: היה טעון אוכלים ומשקין, ונכנס ויוצא כל היום כולו – אינו חייב עד שיעמוד. אמר אביי: והוא שעמד לפוש. מה השורש של המלה "לפוש"? רוב העולם אומרים לָפוּשׁ. אם כן, הם משייכים מלה זו לנחי ע"ו, והשורש הוא פ.ו.ש. והוא – פָּשׁ? באמת ברור …

מה זה עבד כנעני?

המושג הנדוש התלמודי, אינו אלא שיבוש של הצנזורה, כמו עוד עשרות מקומות בש"ס שנכתב "כנעני" (קידושין ז. ועוד רבים), אך הכוונה לעבד נכרי. כאן עוד יותר בולט השיבוש, כיון שהתורה כותבת במפורש שמהעמים הגרים בארץ (ובתוכם הכנעני) אסור לקחת עבדים (דברים כ טז-יז).

למה אומרים "וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם" ולא "יִתְנַחֵם"?

בכל מקום שצריך לבוא פַתח לפני אחת מאותיות ה\ח\ע שמנוקדת בקמץ, הוא יתחלף לסגול. ולא תמצא פתח לפני אחת מאותיות אלה בקמץ. אנחנו יודעים זאת במילים כמו "הֶהָרִים"' אך זה נכון גם במילים "יִתְנֶחָם", "וְלַבֶּהָרֶת", שבגלל סוף פסוק יש קמץ בח'\ה' וזה אינו יוצא דופן אלא בדיוק לפי הכללים. כמו …