יש מספר מקומות בתפילה שהפיסוק בהם אינו מוכרע, וניתן לקרוא מילה או מספר מילים עם הקטע הקודם או עם הקטע הבא, לפני או אחרי הפסיק.
בחלק מהמקרים הללו, ניתן לעמוד על הפיסוק הנכון מתוך מסורת טעמי המקרא. טעמים אלו מסודרים לפי כללי פיסוק ברורים ומסורים מדור לדור.
כך בפסוק הנאמר בקדושה שבחזרת הש"ץ: "ימלוך ה' לעולם, אלהיך ציון לדור ודור; הללויה", שבו המילים "אלהיך ציון" שייכים לקטע הבא ולא לקטע הקודם, ומשמעות הקטע היא: "אלהיך ציון ימלוך לדור ודור".
כך גם בפסוק הנאמר במוצאי שבת בפסוקי הברכה הפותחים ב"ויתן לך": "אז תשמח בתולה במחול, ובחורים וזקנים יחדיו; והפכתי אבלם לששון וניחמתים, ושימחתים מיגונם". הנחמה מיוחסת לאבל, והשמחה מיוחסת ליגון.
כך גם בפסוק מספר דניאל הנאמר בתחנון של שני וחמישי: "ה' שמעה, ה' סלחה; ה'! הקשיבה ועשה, אל תאחר!" משמעות בקשתנו "אל תאחר" היא שהעשייה תהיה סמוכה להקשבה, כביכול.
ויהי רצון שנזכה לכוון בתפילותינו והן תתקבלנה ברצון לפני אדון כל.