כולנו גדלנו על מסכת אבות פרק א' משנה א', ושרנו בגיל רך במנגינות שונות "ועשו סְיָג לתורה". באות דרבי נתן א', ה' כתוב "וְאָדָם הָרִאשׁוֹן עָשָׂה סייג לִדְבָרָיו". שם א', ז' כתוב "מִי גָּרַם לִנְגִיעָה זוֹ? סייג שֶׁסָּג אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה לִדְבָרָיו. מִכָּאן אָמְרוּ: אִם סָג אָדָם לִדְבָרָיו, אֵין יָכוֹל …
הענין הוא כך: שורש המילה מִטָּה הוא נ.ט.ה, ומשמעות המילה היא כלי שֶׁמַּטִּים עליו, דהיינו שנופלים עליו לְמַטָּה (שכל אלו הם משורש נ.ט.ה). ואם כך, הצורה הגולמית של מִטָּה היא מִנְטָה, על משקל מִצְוָה, שגם היא מגִזרת נחי ל"ה מלשון ציווי. מה אתם אומרים?
האם המילה "כַּוֶּרֶת", שמופיעה לראשונה במשנה, מקור שמה הוא מהמילה "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם" (דניאל ו, יא), שפירושה חלונות? הבה נביט בכוורת, בעצם היא עשויה מחלונות חלונות. מה אתם אומרים?
כולם רגילים לומר סִיעָה, סִיעָתוֹ. ושתי תשובות בדבר: א. כיצד הפכה מילה שכל מופעיה בבניינים כבדים (כרוב השורשים שהאות האמצעית היא י') והי' בהם דגושה, למילה שמזכירה נחי פ"י, שבה הי' היא בכלל אם קריאה ולא נשמעת כלל?! ב. עבודה זרה לז ע"א: "ר' יהודה הנשיא הורה, ולא הודו לו …
כיון שהשורש הוא ש.ת.ת, הרי הת' האחרונה היא שרשית ולכן מילה זו היא לכאורה מגזרת השלמים על משקל תלמיד, ולא על משקל תבנית, השייך לגזרת נל"ה. ולפי זה צריך לומר תשתיתים, ולא תשתיות! אני מצרף כאן דיון מתוך פורום פרוג-דקדוק: ——————— אפכא מסתברא: למעשה, תשתית זו נקבה, מלשון שתיה (אבן …
המלומדים יאמרו שאכן הוא מוזכר במשנה בפירוש (מסכת עבודה זרה פרק ג' משנה ג'): "הַמּוֹצֵא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן – יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שֶׁעַל הַמְכֻבָּדִין – אֲסוּרִים. שֶׁעַל הַמְבֻזִּין – מֻתָּרִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אוֹ מֵטִיל לַיָּם." כלומר, …
