"כהוגן" ו"עודף" זה מלעיל או מלרע?

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן (תענית ד.). לא מבין מה יש פה לקרוא מלעיל. לכאורה זה שיבוש גמור, וצריך להיות מלרע. כמו "עודף" המוטעם מלרע במפורש בתורה – "וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת" (שמות יו …

ועשו סַיִג לתורה

כולנו גדלנו על מסכת אבות פרק א' משנה א', ושרנו בגיל רך במנגינות שונות "ועשו סְיָג לתורה". באות דרבי נתן א', ה' כתוב "וְאָדָם הָרִאשׁוֹן עָשָׂה סייג לִדְבָרָיו". שם א', ז' כתוב "מִי גָּרַם לִנְגִיעָה זוֹ? סייג שֶׁסָּג אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה לִדְבָרָיו. מִכָּאן אָמְרוּ: אִם סָג אָדָם לִדְבָרָיו, אֵין יָכוֹל …

מִטָּה זה במשקל מִצְוָה?

הענין הוא כך: שורש המילה מִטָּה הוא נ.ט.ה, ומשמעות המילה היא כלי שֶׁמַּטִּים עליו, דהיינו שנופלים עליו לְמַטָּה (שכל אלו הם משורש נ.ט.ה). ואם כך, הצורה הגולמית של מִטָּה היא מִנְטָה, על משקל מִצְוָה, שגם היא מגִזרת נחי ל"ה מלשון ציווי. מה אתם אומרים?

משמעות המילה כוורת

האם המילה "כַּוֶּרֶת", שמופיעה לראשונה במשנה, מקור שמה הוא מהמילה "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם" (דניאל ו, יא), שפירושה חלונות? הבה נביט בכוורת, בעצם היא עשויה מחלונות חלונות. מה אתם אומרים?

איך מנקדים סיעה?

כולם רגילים לומר סִיעָה, סִיעָתוֹ. ושתי תשובות בדבר: א. כיצד הפכה מילה שכל מופעיה בבניינים כבדים (כרוב השורשים שהאות האמצעית היא י') והי' בהם דגושה, למילה שמזכירה נחי פ"י, שבה הי' היא בכלל אם קריאה ולא נשמעת כלל?! ב. עבודה זרה לז ע"א: "ר' יהודה הנשיא הורה, ולא הודו לו …

תשתית זה זכר או נקבה?

כיון שהשורש הוא ש.ת.ת, הרי הת' האחרונה היא שרשית ולכן מילה זו היא לכאורה מגזרת השלמים על משקל תלמיד, ולא על משקל תבנית, השייך לגזרת נל"ה. ולפי זה צריך לומר תשתיתים, ולא תשתיות! אני מצרף כאן דיון מתוך פורום פרוג-דקדוק: ——————— אפכא מסתברא: למעשה, תשתית זו נקבה, מלשון שתיה (אבן …

עמד לפוש

שבת ה ע"ב: אמר רבי יוחנן: היה טעון אוכלים ומשקין, ונכנס ויוצא כל היום כולו – אינו חייב עד שיעמוד. אמר אביי: והוא שעמד לפוש. מה השורש של המלה "לפוש"? רוב העולם אומרים לָפוּשׁ. אם כן, הם משייכים מלה זו לנחי ע"ו, והשורש הוא פ.ו.ש. והוא – פָּשׁ? באמת ברור …

היכן מוזכר דרקון בתורה?

המלומדים יאמרו שאכן הוא מוזכר במשנה בפירוש (מסכת עבודה זרה פרק ג' משנה ג'): "הַמּוֹצֵא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן – יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שֶׁעַל הַמְכֻבָּדִין – אֲסוּרִים. שֶׁעַל הַמְבֻזִּין – מֻתָּרִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אוֹ מֵטִיל לַיָּם." כלומר, …