משמעות המילה קַיִץ

למילה קיץ במקרא יש שתי משמעויות. הראשונה היא העונה החמה (עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, בראשית ח כב), והשניה היא תאנים מיובשות (מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים וּמֵאָה קַיִץ וְנֵבֶל יָיִן, שמואל ב יו א). יש מי שאומר שעונת הקיץ קרויה על שם …

גיגית – גת קטנה

האם המילה התנאית 'גִּיגִית' (=בריכה ניידת, שבת כד ה ועוד) מקורה במילה המקראית 'גַּת' (=בריכה נייחת לייצור יין)? עיין יורה דעה קכג, כא, וכן יורה דעה קלח, ג-ד.

פירוש "ולקחת גם את דודאי בני"

"וְלָקַחַת גם את דודאי בני" (בראשית ל טו) – ולקחת הוא פועל – בגוף נוכחת בזמן עבר. הסבר: זה אינו שם הפועל כמו "לקחת" שבכל מקום (בראשית ד יא ועוד), אלא על משקל "וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לָחֶם" (דה"י א יד ג) – שהוא בעצם בניין קל, כמו וְאָמַרְתְּ, אך כיון …

הֵא כיצד?

הֵא שבברייתות צריך לנקד בצירי ומשמעו 'הֲרֵי' = 'הִנֵּה', כמו 'הֵא לכם זרע' (בראשית מז כג), שהרי ככלל אין ארמית בברייתות. ואינו כ'הָא' שבגמרא שנקוד קמץ, ומשמעו 'זה'. וסמך לדבר יומא מד. ברש"י. והמילה 'הרי' קשורה למילה הארמית 'אֲרוּ' (דניאל ז ב) שתרגומה הִנֵּה.

"לאיי" זה ההפך של "איני"?

המילה הארמית "איני", המוכרת כתמיהה ותחילת קושיה, היא הלחם של שתי מילים: "אין + איהי", כלומר: "כן היא?!" ויש עוד מילה, "לאיי", הניצבת במקום של תמיכה בטענה. היא מורכבת מהמילים "לא + איהי", כלומר: "לא היא?!"

ה"א התמיהה בקמץ או בפתח?!

באותה פרשה – קורח: מצד אחד "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?" (במדבר יו כב) ומצד שני "הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ?" (במדבר יז כח) שתי הה"אין הן ה"א התמיהה. וכל העניין מעורר תמיהה: למה זו בקמץ וזו בפתח?

מַלָּח על שם מֶלַח?

איך ייצרו פעם מלח? לקחו מי ים וייבשו אותם. בעצם גם היום עושים כך. אבל בואו נפעיל את הראש: בשביל עבודה יעילה היו צריכים משטח שטוח כדי שהמים יתייבשו במהירות, ושיהיה סמוך לים. איך קוראים למי שעובד בעבודה זו? מסתבר שמַלָּח. והנה אנחנו רואים שגם לאנשים שעובדים בהשטת ספינות קוראים …