כולם רגילים לומר סִיעָה, סִיעָתוֹ.
ושתי תשובות בדבר:
א. כיצד הפכה מילה שכל מופעיה בבניינים כבדים (כרוב השורשים שהאות האמצעית היא י') והי' בהם דגושה, למילה שמזכירה נחי פ"י, שבה הי' היא בכלל אם קריאה ולא נשמעת כלל?!
ב. עבודה זרה לז ע"א: "ר' יהודה הנשיא הורה, ולא הודו לו כל שעתו. ואמרי לה: כל סייעתו". למה הגמרא כתבה בשתי יודין?
לכך נראה לפי עניות דעתי שצריך לומר סַיָּעָה, על משקל שיירה.
ובנוסף, סַיַּעְתָּא דשמיא. כיון שכמו שאמרנו ס.י.ע תמיד מופיע בבניינים הכבדים, ובניין פיעל הארמי מתחיל בפתח, ולא בחיריק כמו בעברית.
מה אתם אומרים?